הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו

תקציר:
הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו’ - השלישי מתוך ארבעת כרכי ’החברה הגאונה’ - מלווה את לילה ואת אלנה בעיקר בשנים 1976-1968, מגיל 24 שלהן ועד 32. בסוף הכרך השני היתה אלנה לאחר לימודיה באוניברסיטה בפיזה, ועל סף נישואים עם פייטרו. היא פירסמה רומאן, העתיד להפוך לרב-מכר. לילה, שזנחה את בעלה סטפנו, חיה בפרבר מרוחק של נפולי עם בנה הקטן ועם אנצו סקאנו, שהיא נטתה לו חיכה עוד מילדותם. היא עובדת בפרך במפעל הנקניקים של ברונו סוקאבו. ספרה המסעיר של פרנטה ממשיך לערבל עולם דמויות סגור. כמעט לא נושרות ממנו דמויות, ורק חדשות מעטות מתווספות. דמויות שכבר חשבנו שנפרדנו מהן לתמיד שבות אל מרכז העלילה, ותפניות לא-צפויות נוחתות עלינו חדשות לבקרים. מי שברחו מנפולי, ומן המנטליות שלה, ומן הדיאלקט ונעימת הדיבור שלה, עתידים לגלות שנפולי אוחזת בהם בחוזקה ולא מרפה, וכי כל העולם הוא בעצם נפולי. ומי שאינם יוצאים כל חייהם מנפולי, ואף חוזרים לשכונה, בכל-זאת עשויים להמריא גבוה ואולי יש להם "יותר סיפור". ‬ ‫ כך או כך, שתי הגיבורות נפתחות אל עולם שהשתנה עמוקות בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. זה עולם של מרד הסטודנטים ותהפוכות באוניברסיטאות ; של אלימות פוליטית ורציחות מצד הניאו-פשיסטים ולא פחות מצד הקומוניסטים ; של זמינותה של הגלולה נגד היריון ; של המחשבים הראשונים המסורבלים (החזון המופלג של לילה הוא שיהיה מחשב בכל בית) ; ובעיקר של התפשטות החשיבה הפמיניסטית, שציידת הרעיונות הזריזה והחרוצה אלנה ממהרת לסגל לעצמה. הקשר בין לילה לאלנה בתקופה זו הולך ומצטמצם לחוט-הקול הארוך של הטלפון - השתיים הן זו לזו שתי ישויות מופשטות, שרק קולן מוחשי. לגבי לילה קיימת אלנה המדומה, האמורה לחיות גם בשבילה ולממש את חייה האלטרנטיביים. ואילו לגבי אלנה קיימת לילה מדומיינת כפולה, התמרור הנערץ של חייה וגם יצור אפל מעורר אימה, חברה שמעוררת תשוקה מתמדת שתיעלם, שתמות. ‬ ‫ אלה שתי נשים חזקות השולטות כביכול בהתרחשות, מניעות את העלילה - אך לילה מצליחה בכך בפני שהיא מסגלת לעצמה התנהגות ’גברית’, ואלנה מפני שהיא מיטיבה להשתלט על שפת הגברים והלוגיקה שלהם. כאילו לשתיהן חסר החומר להיות אשה לעצמה, מחוץ לגברים

עותקים